חג המולד ה10 בארץ

היום שאני נמצאת במקום אחר,  בארץ אחרת, 10 שנים אחרי שעליתי ארצה, אני יושבת וכותבת על החג המולד, אירוע משמעותי לחצי עולם, ולי? מה לי?!! סליחה,  אבל לי : חוץ מקצת זכרונות של ילדות , את העובדה של חברים חשובים, וחלק מהמשפחה חוגגים את זה ...   זכרונות גם של אחרי ילדות, , לא ממש אומר כלום. 

טוב, אף פעם לא באמת אהבתי את חג המולד ,  ואין הרבה דברים שאני לא אוהבת.. גם ככה הרגשתי כל חיי סוג של כפיה שאני חייבת ליראות בזה משהו מאוד מאוד מעניין ושמח, חוץ מהאוכל והעובדה שעד גיל מסויים קיבלתי מתנות ואז , אז אהבתי כי לא היו דברים אחרים אצלי בראוש חוץ מהעובדה של המתנות, להיות עם הבני דודים וכו.

גדלתי , וביחד איתי גדל הרצון לעוף מהמקום הזה שאני ״ חייבת״ להרגיש משהו שלא הרגשתי. בדרך כלל אכלתי עם המשפוחה, כי אני "חייבת" ואחרי זה .. כל שנה משהו אחר... חברים, סרטים, דיסקוטקים, ...מה לא היה ?!

 אולי בדיעבד(ובדיעבד כולנו חכמים), אני פשוט קינאתי מהעובדה שכל הילדים חגגו עם משפחה אוהבת, תומכת ומקבלת ואני .. אני לא ... אני אז כבר אמרתי לעצמי לבד: לפחות יש לי מתנות, ולא ממש חסר לי כלום.. לעומת זאת יש אין סוף ילדים חולים, ענים, וכ וכו וכו... כי יותר קל לשכנע את עצמי ולהפחית את הכאב.. 

 האורות , המתנות, היופי של כמה ימים לא השתלב טוב אף פעם עם העוני, עם הפוריטניסמי של החברה הנוצרי , גם לא שכחתי תכלס שהיה משהו שניקרא גירוש ספרד, אינקיזיציה.כי מבחינתי היה השואה הראשונה , שלא באמת התחייסנו אליה כמו השואה השניה, אבל וזה כבר סיפור אחר. 

ביחד עם זאת , החג המולד חוגגים כמה ימים לפני השנה הלועזית החדשה , והתקופה הזאת מקבלת משמעות אחרת ( למרות שגם לזה יש התייחסות על איזה קדוש , אבל באמת אף פעם לא היה מעניין ) , מה כן עניין זה שחוגגים שנה טובה או פחות טובה שהית ומקבלים מלאים תקווה , רצון ובבקשות את השנה החדשה. 

אז התקופה שבין החג המולד לסוף שנה הית תקופה שקטה כזאת , שלווה בדרך כלל, אבל זה לא היה אמיתי, לפחות לא לי, כי השקט הוא לא היה שקט, השלווה לא הית שלווה. 

מצטערת.. כל הסנטה קלאוס, כל האורות,כל ה"יופי" לא נוגעים לליבי. עדיין הגירוש ספרד וכל הדברים הנוראים של הנצרות ( וכל הדתות בכלל) גרמו לאנושות,  הם חשובים  בעניי  כשאני בחו"ל אני לא מוכנה לשלם לאתרים נוצרים או מוסלמים כסף כדי לבקר אותם (חלקם ממש היו רוצים להשמיד אותי עכשיו..וחלק השני לא פספסו את ההזדמנות  וממש ניסו בעבר). עיקרוני לא מבקרת כניסיות לדוגומא, לא קונה וולקסואגן.(אני לא זוכרת שהם יתנצלו על השואה) .. קיצוניות.??! . מה שיגידו.. בעניי, ערכים חשובים.

אז נכון, אחרי כל כך הרבה שנים  אני כבר "שלמה" עם זה,עם העובדה ש"זה המצב"  כבר אפילו מוכנה להבין  שאין מה לעשות, ושהעם הנוצרי הוא לא הכניסיה, שהעם הגרמני הם לא הנצים ושאני כבר לא יודעת מי בא קודם הביצה או התרנגול. 

מאחלת חג מולד שמח לחלק הנוצרי של המשפחה( למרות שהם עדיין מנסים כל הזמן להוכיח לי  כמה אני טועה, שאני חייבת לקבל ישו... כאילו לא מספיקים החרדיות בכל פינה האפשרית מדברות על "צניעות בת ישראל" ומשוכנעים שאני "herege" -(כופר בעברית לפי דעתי )

. 

 ולחברים הנוצרים הקרובים כי סה"כ גדלתי איתם, אוהבת אותם, אנשים מדהימים אחד אחד, ואהבה שלי כלפייהם לא תלויה בצבע , אמונה, מצב כלכלי, או בחירה מינית.

חג מולד שמח, Feliz Natal, Feliz Navidad....ולי שלא אשכח מה זה אומר לי ולא לשכוח שזאת דעתי בלבד : חג הצביעות שמח ;-)

ושסנטה לא ישכח למלא את הגרביים של החנויות מלא מלא כסף.. והלבבות של ילדים שלא נשאר להם אפילו תקווה ובכל זאת  ומאמינים  שיום אחד הוא באמת יגיע.

לפעמים החיים לא מוותרים לנו... אמר איש חכם!!!

באהבה,